מקור הסבלנות – להחשיב את הרצון של השני כשווה או יותר מהרצון שלי. אם אין את הרצון לקיים את הרצון של השני – אין לי סבלנות לשני.
לקחת חיסרון אחד או שתים של בן/בת זוג ולהתייחס אליו בקביעות .
הניסיון של הרב בחינוך הראה שאם מתייחסים לרצון אחד של ילד בקביעות, הוא לבד דואג להביא את עצמו למקום הטוב. הילד היה קם באמצע השיעור, היה צועק ומתחצף לרב. אמרו לו : תעשה הכול, רק לא חוצפה ! רק על זה התמקדו. בסוף הוא הביא את עצמו.
ברגע שהצד השני ירגיש שאתה מתייחס לחיסרון שלו, ובאמת החיסרון שלו חשוב לך, הוא יעוף עליך.
כדי להבין את הצד השני צריך מקום לסבלנות בהקשבה. ולהקשיב מה שהצד השני באמת אומר. לפעמים מה שחסר לצד השני, זה הנוכחות שלנו: אנחנו בבית, אבל איפה באמת המחשבות שלנו ? החיסרון זה לא הנוכחות הפיזיולוגית שלנו אלא ההקשבה. להקשיב, להכיל ולהבין את הצד השני – וזה לא אומר שאתה צריך לעשות את מה שהיא אומרת , אבל אני כן יכול להקשיב ולהבין כרגע שהזמן עכשיו זה לא להציע הצעות. תבין שזה החיסרון. כשהיא תרגיש שאתה מבין אותה , נוצר דבר נפלא – אמון. עיקר הבעיה שהמדרגה הראשונה שעליה בנוי הכול – מדריגת האמון. היא לא בנויה כמו שצריך. יש רצון, אתה לא מחשיב את הרצון של השני – הוא לא יאמין לך.
אם הלב שלנו מהרהר בלב – לא מדבר על בחוץ, על מה שאתה מדבר - על הצד השני משהו של זלזול, משהו של הקטנה, אין יכולת ליצור אמון.
אם הערת לאשתך על העלייה במשקל שלה, ריסקת את מדרגת האמון שלה לחתיכות – זה דורס את הצד השני. אם יש דברים שהצד השני עושה וזה מפריע לך מאוד, יש מקום לכוס יין במקום כייפי להעלות את הדברים בצורה נכונה: לא אתה כך ואתה כך - רשימת מכולת, אלא מעלים סיטואציה שמבחינתך זה כואב: זה כואב לי. ואז זה לא האשמה של צד השני. הצד השני לומד שאם זה כואב, אז הוא יפסיק לעשות. לא התחתנו בשביל להכאיב אחד לשני אלא בשביל להגיע לאחדות.
תבדקו מה אצלכם מפרק את האמון.
מי שיתבונן, מה הוא מרגיש אצל הצד השני, הוא יראה שהוא מרגיש את המחשבה שלו. ומה שאתה מרגיש מהצד השני, תדע שאתה עושה את זה לצד השני – מסתכל על המראה שלך. למשל, ההרגשה שלי שאני לא מצליח להתקשר אל הצד השני, סימן שיש משהו שגורם לניתוק ביני לבינו. זה קורב בפנים. כי משהו בתקשורת הפנימית לא זורם: מישהו מהרהר. אז אם אתה מרגיש לידו שפל, נחות , אז אתה צריך לעבוד.
אם אחד הצדדים עושה עבודה אמיתית בפנים, אין מצב שהצד השני לא ישתנה. זה חוק.: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם". אם המים השתנו ממים עכורים למים נקיים, אז זה יגרור גם את הצד השני לשם. אם אתה מהרהר חיובי על הצד השני , הקשר יזרום.
לסיכום:
האמון נשבר כי לא החשיבו את הרצון של השני. לכן שלב א זה להחשיב את הרצונות של השני. להקשיב להם. לקחת רצונות אחד או שתים ולהתלבש עליהם עד שמבחינתכם זה יהיה יותר חשוב משלכם. זה לוקח זמן וזה דורש יגיעה.
Comments